פסק-דין בתיק ת"ק 011017/02

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע ומבטחתו בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שאירעה ביום 8.2.02.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ונהג האוטובוס שהעיד מטעם התובע ( להלן: "אורן"), ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

במועד הנ"ל, עצר הנתבע את מכוניתו בצומת הרחובות סחרוב - לישנסקי בראשל"צ, וזאת בשל האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו. לאחר שהאור האדום התחלף לירוק, החל הנתבע בנסיעה ובעת שחצה את הצומת פגע במכונית רכב נהוג על ידי הנתבע אשר חצה את הצומת מצכיוון רחוב לישנסקי - בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו.

לטענת התובע, הנתבע הוא זה שחצה את הצומת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו. לתמיכה בטענתו הזמין התובע את אורן כעד מטעמו.

בעדותו בפני טען אורן כי בעת התאונה הוא נהג באוטובוס "אגד ", בהגיעו לצומת הרחובות סחרוב-לישנסקי עצר את האוטובוס בשל האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו.

לטענת אורן, כוונתו היתה לפנות ימינה. הוא עצר את האוטובוס ברח' סחרוב בכיוון הנסיעה הנגדי למכונית, והבחין במכונית כשהיא עומדת ממולו. לטענת אורן, הוא הבחין ברכב התובע, וברכבים נוספים הנוסעים בכיוון נסיעת התובע כשהם חוצים את הצומת בעת שדלק אור ירוק בכיוון נסיעתם. כן נטען ע"י אורן כי לפתע הבחין כי המכונית חוצה את הצומת ופוגעת ברכב. 

לטענת אורן: "כאשר לי יש אדום גם לרכב ממול (המכונית-ה.י.) יש אדום".

מעדויות התובע ואורן עלה כי התובע תלה מודעות בסניף "אגד" בראשל"צ ובהן ביקש כי עדים לתאונה יתקשרו עימו. לטענתם, אורן קרא את המודעה והתקשר לתובע באמצעות הטלפון הנייד שלו.

מאחר ועלו ספקות בליבי האם אורן אכן היה עד לאירוע התאונה, הסכים אורן כי חב' פלאפון תקשורת בע"מ תמציא לתובע או למי מטעמו את פירוט השיחות שבוצעו מהטלפון הנייד של אורן בתקופה שמיום 1.2.02 ועד ליום 15.2.02.

התובע המציא לתיק בית המשפט  את תדפיס שיחות הטלפון של אורן לתקופה שמיום 27.1.02 ועד ליום 1.3.02.

מסתבר, כי לא בוצעה כל שיחת טלפון מהטלפון הנייד של אורן לתובע.

לעומת זאת, מתדפיס שיחות הטלפון של התובע עולה כי הוא התקשר מספר רב של פעמים לטלפון הנייד של אורן וזאת בתקופה שמיום 12.2.02 ועד ליום 14.2.02.

התובע לא אמר דבר וחצי דבר מדוע אותה שיחה ראשונית שבוצעה על ידי אורן, לא זכתה לכל תימוכין.

זאת ועוד, בין לבין הגישה הנתבעת את חוות דעתו של חוקר תאונות דרכים - מר ג'באני יצחק, ממנה עולה כי על פי תוכנית הרמזורים במועד אירוע התאונה,  כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעת האוטובוס - אדום, לרכב העומד מולו (כיוון נסיעת המכונית), יש ירוק.

אוסיף ואציין כי הספקות שעלו בליבי, במהלך שמיעת הראיות, באשר לגרסת התובע ואורן, קיבלו חיזוק נוכח התרשמותי מאמינות עדותו של הנתבע.

כן מסתבר כי בסמוך לאחר התאונה התקשר התובע לנתבע, וביקש ממנו להכיר באחריותו לאירוע התאונה, זאת מאחר ורכב התובע לא היה מבוטח בפוליסת ביטוח המכסה את הנזקים שנגרמו לרכב, ואילו למכונית הנתבע היתה פוליסת ביטוח מקיף שהוצאה על ידי הנתבעת.

סוף דבר - הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע אשר חצה את הצומת שעה שבכיוון נסיעתו לא דלק אור ירוק ברמזור.

יחד עם זאת, מעדות הנתבע עלה כי בעת שנכנס אל הצומת לא הביט שמאלה לכיוון הגעת רכב התובע, ובאם היה עושה כן יתכן והיה מונע את אירוע התאונה.

בנסיבות אלו, מוטלת על הנתבע רשלנות תורמת לאירוע התאונה, והנני אומדה ב-20%.